הנחיות חדשות

סמל המרכז הקהילתי

טל: 04-8226517
irit@mtd.org.il
פקס: 04-8226617

אייר תש"פ

לעלון לא מונגש לחצו כאן 

 

 

 

בס"ד ירחון קהילתי | שנה מ"ו | עלון מס' 177 | אייר ה'תש"פ
ADS
אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו / חנניה פיזם
"דרש רבי אליעזר: מאי דכתיב "עושה נפלאות גדולות לבדו"
אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו )בבלי נידה לא ,א(
ברצוני לשתף את הקוראים בהרהורי ליבי על ימי ההוד המלווים אותנו למן
שלהי חדש ניסן ובמהלך חדש אייר.
אנו קרובים מאוד לתהליכים היסטוריים עצומים אין בנו את היכולת להכיל
את מלוא משמעותם.
"יום הזיכרון לשואה " נקבע ע"י כנסת ישראל ליום כ"ז בניסן כיום השואה
סמוך למועד פרוץ מרד ורשה.
מתברר לימים כראוי מאוד להיות מונצח דוקא בסמיכות ליום הזכרון
לחללי צה"ל לחג עצמאותנו וליום ירושלים
סמיכות האירועים מנציחה את זועת השואה ואת חיוניותה של המדינה
ובלשון מליצית "מפסגת ההסתר לבין ראשית הגילוי"
כל יהודי בעולם יודע בסתר ליבו שיש לו בית המחכה לו בו יתקבל באהבה,
בכל עת.
בית זה הולך ונבנה במחיר יקר מאוד ,משפחות השכול נושאות על גבם
ובליבם את מהלך הגאולה
הבית הלאומי מתאפיין בהצטיינות ,בכל התחומים שגשוג ופריחה. שכלול
היכולות בתורה ובמדע
עם קום המדינה דנה הרבנות הראשית כיצד לבטא את חג העצמאות
והוחלט שביום העצמאות לא יאמרו "תחנון" ויאמרו" הלל" ללא ברכה.
משנבחר הרב גורן זצ"ל לרב הראשי הוחלט ש"ההלל" יאמר בברכה
בטוחני שבעוד כמה דורות יביטו על קורות תקופתנו בהשתאות. איך
נסתרה מאתנו השגחת ה'?
איך נסתרה מאתנו הארת פניו, ההתמודדות לאחרונה עם המגפה מעוררת
גאווה גדולה "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם" )שמואל א,טו,כט(
תפזורת לילדים )לג בעומר(
תשובות סוף העלון
בשבת האחרונה קראנו פרשת "תזריע- מצורע" . שם מסופר על
המצורע שיוצא ל"בידוד" בעיקר כדי לעבור תהליך חינוכי עם
עצמו. בתקופה זו גם אנו מוצאים את עצמנו נמצאים בעל כורחנו
בבידוד, זוהי הזדמנות לעבור תהליך עם עצמנו , להתבונן לתוך
עצמנו, לגלות את הרצונות שלנו ללא הסחות דעת מצד החברה,
לנסות להרים את עצמנו מהנקודה הרוחנית / ערכית/ מחשבתית
בה אנו נמצאים. ומעבר להתעלות האישית שלנו אנו פוגשים
השבת את פרשות "אחרי מות –קדושים", בתחילת פרשת קדושים
אומרת התורה: "דבר אל בני ישראל קדושים תהיו". מיד לאחר מכן
מתחילה התורה לפרט את הציוויים הללו: כיבוד הורים, איסור
גניבה וגזל, דאגה לעני, לגר ולאלמנה, לעיוור ולחרש. היינו מצפים
שהתורה תכתוב דינים של פרישות, מצוות רוחניות מורכבות. אולם
באה התורה ללמדנו שהחפץ להיות קדוש, אל לו לחפש דברים
בשמיים, הנהגות רוחניות נעלות וכו'.
הקדושה מתחילה בהיותך אדם מתחשב, אכפתי ודואג לסביבתך.
מסר חשוב לתקופה זו, עלינו לנהוג באחריות ולהשמע להוראות
למען האוכלוסייה המבוגרת ולמען החברה כולה ,
בתקווה לבשורות טובות וחזרה לשיגרה!
שבת שלום, ניר שער - מנהל המרכז
מפעילות המרכז החודש:
תודה , youTube • טקס זוכרים בין הערביים – הועבר בשידור
לכל אלו שלקחו חלק בהכנת טקס זה ובמיוחד לאפרת ונוה
ברלינר על ההפקה ועריכת הוידאו.
• יום העצמאות – היינו שותפים בהכנת סרטון של אסי יהונתן
"הרפתקה בחיפה" ונוסף הכנו קליפ קצר על פעילויות של
הארגונים של הציונות הדתית בחיפה.
• וואטסאפ של המרכז – לקבלת עידכונים 050-6-923726
הבהרה:
לאור פניות ושאלות ולמען הסר ספק ,ברצוני להבהיר בזאת ,שכל
מי ששילם למרכז מראש קדימה או שילם בתשלומים עבור חוגים
ופעילויות שונות ,הכסף יוחזר לו, לכשנשוב לפעילות מלאה ונוכל
לטפל בכך.
דבר מנהל המרכז
ADS
ברכות ואיחולים
מזל טוב!
אירוסין – "וארשתיך לי לעולם...וארשתיך לי באמונה" )הושע ב'(
למשפ' יוכי ובן עמי פלג לאירוסי הנכד
למשפ' אביטל ואבנר פלג לאירוסי הבן דביר
לגב' תחיה ליברמן לאירוסי הנכד
למשפ' אפרת והרב אריה כהן לאירוסי הבן יעקב
למשפ' שרה ובנצי כץ לאירוסי הנכדה אורית
נכדים - "וראה בנים לבניך" )תהילים(
למשפ' טלר יובל ושרה להולדת הנכד
למשפ' דבי ומשה בך להולדת הנכד
אבלים – "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד"
לאשי אלעד במות אמו ז"ל
מתוך דברי חייל בעת שחרור הכותל
לאט לאט התחלתי להתקרב אל הכותל, מישהו אמר שם :"שהחיינו
וקיימנו והגענו לזמן הזה"
ולא יכלתי לומר "אמן", רק שמתי ידי על האבן והדמעות שירדו מעיני
לא שלי היו, אלא
דמעות של תקווה ותפילות , ניגונים חסידיים וריקודים יהודיים,
דמעות שצרבו ושרפו את האבן האפורה הכבדה-".
הרב הראשי של צה"ל,שלמה גורן, מתוך דבריו של הרב הראשי לצה"ל,
) הרב גורן, ברחבת הכותל המערבי ) 7 ביוני 1967
חיילי ישראל, אהובי העם, עטורי הגבורה והניצחון, השם עמכם גיבורי
החיל.
מדבר אנוכי אליכם מרחבת הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו )...(
חזון כל הדורות נתגשם לעינינו: עיר האלוקים, מקום המקדש, הר
הבית, הכותל המערבי,
סמל הגאולה המשיחית של העם - נגאלו היום על ידכם,
גיבורי צבא ההגנה לישראל".
שלושה שבועות לפני כ"ח באייר תשכ"ז – בשנת 1967 , נחגג יום העצמאות הי"ט
למדינת ישראל.
עוזי נרקיס, אלוף פיקוד מרכז באותה תקופה, מספר על יום זה בספרו "אחת
ירושלים":
ערב יום העצמאות תשכ"ז סיירתי לאורך הקו העירוני עם המשורר חיים גורי,
רע וידיד מימי מדורות הפלמ"ח וקרבות הנגב.
עברנו משכונה לשכונה מעמדה לעמדה והתעכבנו בצפון תלפיות.
שאלני גורי: "אמור, עוזי, כמה זמן נוכל להמשיך לחנך את ילדינו על התנ"ך,
וארץ התנ"ך נמצאת רובָּה מחוץ להישג ידינו... האם ויתרנו עליה"?
בשאלתו ביטא את אשר כרסם בליבי במשך שנים.
עניתי: "לעיתונאי שבך אין אלוף הפיקוד יכול להשיב רשמית.
אך אוכל לומר לך – לא ויתרנו. מותר לשאוף, מותר לקוות, מותר לחלום"...
באותו יום, בשכונה אחרת בירושלים, חגג הרב צבי יהודה קוק את יום ההולדת
התשעה-עשר למדינתנו הצעירה בסעודת מצווה, בשיר-הלל ובהודאה עם
תלמידיו בישיבת 'מרכז הרב'.
מתנה ייחודית קיבל כל אחד באותו יום העצמאות, מעין מזכרת משמחת
עצמאותנו ובה תמונת הכותל המערבי המעוטר במילות שבועת-הדורות "אם
אשכחך ירושלים - תשׁכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה
את ירושלים על ראש שמחתי".
לפתע החל הרב לספר לתלמידיו את זיכרונות תחושותיו באותם רגעים
היסטוריים של החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה, מילים שקיבלו
לימים את הכינוי: "מזמור י"ט למדינת ישראל".
לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי
אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את
רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד וַאדום כי נטל עלי.
באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה,
כי אכן נתקיים דבר ה' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"!
ואז, במפתיע, הרים הרב צבי יהודה את קולו והחל שואג בזעקה נוראית, מתוך
המיית לבו:
איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים
את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?!
איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ה'?!
הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!
עשרות התלמידים שהצטופפו סביב רבם בחדר האוכל של הישיבה, הקשיבו
בדממה, נסערים מהדברים שיצאו מן הלב ונכנסו אל הלב. לימים, כתב תלמידו
חנן פורת:
"וכל מי שהיה עד לאותן זעקות, וראה את מורנו ורבנו תובע את עלבונה של ארץ
ישראל הקרועה לגזרים, לא ישכח מעמד זה כל ימי חייו"...
סיפור יום ירושלים
באותו הזמן בדיוק, במרחק רחובות ספורים משם, נערך בבנייני האומה ברוב
עם 'פסטיבל הזמר העברי' של יום העצמאות. לבקשת טדי קולק, אז ראש
עיריית ירושלים, בוצע לראשונה שירה המופלא של נעמי שמר, 'ירושלים של
זהב', ע"י מי שהייתה אז חיילת אלמונית וצעירה, שולי נתן.
שמר הצליחה לארוג לתוך שיר אחד את שבועת דוד המלך 'אם אשכחך
ירושלים', עם שאלת 'איכה' – הנושאת את שם מגילת החורבן. היא ארגה גם
את הבטחת רבי עקיבא לאשתו, עם כיסופיו של רבי יהודה הלוי לירושלים.
המארג הפך לשיר מיוחד, ירושלמי כל כך, שיר שלימים כמעט החליף את
המנון המדינה.
ואז, באותה שעה בה זעק הרב 'איפה ירושלים שלנו?', ובפסטיבל הזמר
העברי ביקשו 'הדרן' לשיר 'ירושלים של זהב', קיבל הרמטכ"ל יצחק רבין,
הודעה מודיעינית שצבא מצרים נכנס לחצי האי סיני והתמקם לאורך הגבול
)למעשה, הכרזת מלחמה(. מכאן והלאה התגלגלו האירועים במהירות. נשיא
מצרים נאצר סגר את מיצרי טיראן. סוריה וירדן חברו למצרים בהסכם נגד
ישראל. ישראל שילבה כוחות לממשלת אחדות לאומית, לראשונה מאז קום
המדינה. המדינה נכנסה לתקופת המתנה וחרדה מהבאות.
איש מהקהל ששמע את שיר הגעגוע לעיר של זהב, או מהתלמידים ששמעו
את זעקת רבם, לא יכול היה לנחש באותם רגעים את התהפוכות ההיסטוריות
שתעבור מדינת ישראל בתוך שלושה שבועות בלבד, ואיך בבת אחת יהפכו
הזעקה והשיר לאקטואליים כל כך.
אחד התלמידים סיפר, שכאשר שב לביתו באותו מוצאי יום העצמאות,
וזעקת רבו עדיין מהדהדת באוזניו, שמע את שידור הרדיו מפסטיבל הזמר
העברי, ואת השיר החדש 'ירושלים של זהב'. הוא שמע את קהל האלפים
בבנייני האומה מצטרף לפזמון המופלא. השירה ריגשה אותו כל כך, עד
שלמרות שהשעה הייתה חצות הלילה, מיהר לבית רבו כדי לשתף אותו
בשירת האלפים כשכולו נרגש ונלהב.
הרב, בדמעות של גיל בעיניו, ענה ואמר: "אם כל אלו שרו שם כך, וודאי הוא
שנגיע לשם".
המשך סיפור
"הרצאות מהכורסא"
תשובות - רשימת מילים )לתפזורת(
1 .מדורה 2 . להבה 3 . קרשים 4 . מירון 5 . בר כורבא 6 . קומזיץ 7 . רבי עקיבא 8 . הילולה 9 .
חלאקה 10 .מערה 11 . תפוח האדמה 12 . מים 13 . ספירת העומר 14 . יח באייר

  • הצהרת נגישות
  • ניוזלטר החודש
    מתנסנט | חוגים